ואל תיתן לזה לברוח ממך. כי אתה הולך לגלות את האויב היחידי שלך. בגללו הכל קורה. הוא אשם. הוא האחראי היחידי.
לא הזמן. לא הכסף. לא מה שאתה יודע או לא יודע. לא היכולות שלך. לא מה שהיה בעבר. הוא האחראי היחידי.
אתה מכיר אותו.
אתה פגשת אותו.
אבל שכחת ממנו.
ואתה תשכח ממנו שוב, כי זו המומחיות שלו. יותר מזה, ממש עכשיו, הוא מספק לך תשובות. ממש ברגע זה הוא מנסה לנחש מיהו האויב.
כן. האויב שלך מנסה לנחש את האויב המדובר, כדי להרחיק את תשומת הלב ממנו. הוא יעשה הכל, אבל הכל, כדי שלא תזהה אותו. כדי שלא תסתכל עליו.
כי "אתה מודע לאויב הזה רק כשאתה רואה אותו". עד שלא תראה אותו, לא תהיה מודע אליו ואתה תמשיך לחשוב שהחיים שלך לא עובדים בצורה אפקטיבית בגלל 1001 סיבות, אבל אף פעם לא בגללו. זה הטריק שלו. זו היכולת שלו.
בני האדם לא רוצים לוותר על מי שהם
כדי להיות מה שהם יכולים להיות
כן!
האויב היחידי שלך...
האויב שאי פעם היה לך...
הוא...
אתה!
ואני אסביר.
אני לא מתכוון 'אתה'. אני לא מתכוון למי שאתה באמת. אני לא מתכוון לפוטנציאל האמיתי שלך. אני לא מתכוון לאני האמיתי שלך.
אני מתכוון 'מה שאתה קורא לו "אני"'. ההגדרה שלך. מי שאתה קורא לעצמך שאתה.
"האני המוגדר" שלך תמיד יפחד לוותר על מה שהופך אותו לאני המוגדר. אותו אני מוגדר תמיד יפחד לוותר על מה שהוא כבר יודע על עצמו.
האני המוגדר שלך יקריב את כל מה שהוא באמת רוצה בחיים האלו, רק כדי להישאר 'מי שהוא'.
האני המוגדר רוצה להישאר כמו שהוא. הוא לא מעוניין להתפתח או לצמוח.
אתה תעדיף להרגיש טוב מאשר
לסכן את מה שאתה מרגיש
אני זוכר את עצמי מספר לעצמי סיפורים שאני מתאמן חזק בחדר כושר, מרים משקולות, אוכל כמו שצריך, אבל בתכל'ס אני נמנע מלעלות על המשקל כבר שבועות כדי לא לחשוף את מה שאני מנסה להסתיר... אני לא באמת עושה מספיק פעולות בשביל לגדול ואני מעדיף להרגיש טוב עם עצמי מאשר לקבל את התוצאה שאני מדבר עליה...
אני זוכר את עצמי יוצא לברים, מתחיל עם בחורה, הכל זורם בינינו, צוחקים, רוקדים ואחרי חצי שעה, במקום להוביל אותה החוצה לכיוון הדירה שלי או במקום להוביל את זה לאנשהו, העדפתי לא להרוס את מה שיצרתי. אז לא עשיתי כלום. נתתי לה ללכת הביתה, בטח עם מישהו אחר, כי העדפתי להישאר עם הרגש הטוב שלי, מאשר לקבל דחייה ממנה ולהרוס לעצמי את כל ההרגשה.
וככה האויב הזה 'מחסל' לך את החיים. הוא מעדיף שתישאר 'ההגדרה שיש לך על עצמך' מאשר שתצא החוצה ותראה שאתה לא באמת ההגדרה שיש לך על עצמך.
5 פעמים ואז עוד פעם אחת
עמוק. אני יודע. אמרתי. וזה אולי ידרוש ממך לקרוא את זה 5 פעמים לפני שתבין מה זה באמת אומר.
אבל אם נפל לך האסימון, הנה התרופה.
תמיד תאתגר את מי שאתה אומר לעצמך שאתה.
לעולם אל תישען אחורה כאילו המשימה שלך בחיים האלו הסתיימה והגעת 'לזה'. הגעת לסוף. לעולם אל תגיע לסיפוק כאילו אין לך לאן להגיע.
אותו 'אני מוגדר' תמיד מחפש להיות מוגדר. הוא תמיד מחפש את הסוף. את הדבר הבא שאתה רוצה להשיג. את הסקס הבא. את החופשה הבאה. את הצ'יפס הבא. את הג'וינט הבא.
אותו 'אני מוגדר' תמיד מחפש את הנוחות. אנשים יוצאים מהבית שלהם ולא יכולים לחכות כבר לחזור. לחזור למיטה. לחזור לבר המוכר. לחזור לטלוויזיה. לחזור ללפטופ. לחזור למשפחה.
אין לזה סוף
אותו אני מוגדר לא אוהב להיות בחוץ. הוא תמיד רוצה בפנים. תמיד רוצה להיות מוגן. תמיד רוצה להרגיש שאין גורם שיכול לערער את 'מי שאתה באמת'.
תתעורר!
אין דבר כזה נוחות.
אין 'לאן להגיע'.
יש רק לאן להתפתח. לצמוח. אבולוציה.
אותו אני מוגדר הוא האויב שלך.
הוא תמיד מחפש להשיג 'משהו' ולהיות 'משהו מוגדר'. וכשאתה משיג משהו, הוא עובר לשלב הבא.
למה?
כי כשאתה יודע 'מי אתה ומה אתה' זה נותן לך תחושה של ביטחון. של נוחות. של הגנה.
זה אני.
זו האישה שלי.
זו העבודה שלי.
זה הבית שלי.
"יופי. אני מוגן. יש לי הכל. עכשיו אפשר להירגע. השגתי את כל מה 'שצריך' להשיג."
האכילו אותך באשליה ואתה בלעת
אותה בלי להריח אותה אפילו
זוהי האשליה של האויב. האשליה הזו אוחזת היום בכל מי שאתה מכיר. וככה אנשים מאבדים את עצמם.
הם חיים כדי לסיים את המשחק. לא קולטים שלמשחק אין סוף. תמיד יש את השלב הבא. רק שרוב האנשים לעולם לא עוברים לשלב הבא. כי השלב הבא תמיד דורש ממך לוותר על מי שהיית עד עכשיו.
אותו אני מוגדר תמיד רודף אחר הגדרה. ההגדרה עצמה נותנת לך תחושה של משמעות. של שייכות.
וזה מה שאנחנו עושים אחד לשני.
"מה אתה עושה?"
"במה אתה עובד?"
ההגדרה של האחר, עוזרת לנו להחליט מי עומד מולינו. לפי חוויות העבר שלנו ויחד עם ההגדרה של האחר, אנחנו מציירים תמונה על הבן אדם שמולינו.
וזו המלכודת הגדולה ביותר שכל בני האדם נופלים בה. אין שום הגדרה. הגדרות נוצרו על ידי השפה של בני האדם. בעולם האמיתי אין הגדרות באמת. יש את מה שיש ואין את מה שאין.
אין שום הגדרות.
אין שום נוחות.
אין שום ביטחון.
זה הכל אשליה אחת גדולה שנועדה לגרום לנו להרגיש בטוחים בעולם שאין בו ביטחון.
אין כלום.
שום דבר.
מספיק אירוע אחד כדי להראות לך
שאתה לא מי שאתה באמת
אותו אני מוגדר שלך הוא הזהות שלך. והזהות שלך מחפשת מסיכה. מישהו להיות. משהו להיות. כי בתוך המסיכה, אפשר להתחבא. אפשר לשרוד.
אבל יום אחד אותה זהות תחווה 'אירוע' שיזעזע את האני האמיתי שלך ותמחיש לך בצורה כל כך אמיתית שאתה לא האני שאתה חשבת שאתה.
אתה לא מה שאתה חושב שאתה.
האני האמיתי שלך מתחבא מאחורי זהות שכל הייעוד שלה הוא להגן עליך. לשרוד. להישאר בטוח.
וכל שלב בחיים שלך יכלול את המלכודת הזו. אתה תמצא זהות שאתה יכול להסתתר מאחוריה כדי שסוף סוף תוכל להירגע. סוף סוף אתה יכול להרגיש בטוח כמו שתמיד רצית.
לא עוד לקחת סיכון שאולי הבחורה תגיד לך לא....
לא עוד לקחת סיכון שהלקוח שלך יגיד לך לא....
לא עוד להעיז ולהגיד את מה שיש לך להגיד....
לא עוד לעבוד על הפרויקט שלך, שאתה לא באמת סגור האם הוא יצליח והאם תעשה ממנו כסף...
אתה תעשה את זה עד גיל 90
לא. סוף סוף מצאת איפה להתחבא. מצאת את העבודה הבטוחה. חזרת להורים. התחתנת. אתה מוגן.
עכשיו רק נשאר לך לשרוד עד גיל 90 בלי שאף אחד יגלה את האני האמיתי שלך.
ומאחורי כל המסיכות, ומאחורי כל זהות, יש פנים אמיתיות, אנשים אמיתיים.
מאחורי מה שאתה מגדיר את עצמך, יש בן אדם אמיתי. בלתי ניתן לעצירה. בלי פחדים. חסר מעצורים. כל יכול. עם ביטחון, אהבה עצמית ואמונה עצמית.
אתה לא מי שאתה.
אתה זה לא האני שאתה קורא לו אני.
אתה זו לא ההגדרה שיש לך על עצמך.
אתה זה כלום. שום דבר. 0 הגדרה.
אבל תקשיב...
זה לא משהו שאתה באמת הולך להבין.
כן, אולי אתה תקלוט את זה אינטלקטואלית, אבל אתה לא 'תקבל' את זה בצורה שתשחרר אותך לחופשי.
הזהות שלך, המסיכה שלך וההגדרה שלך הרבה יותר חזקות בשביל זה. כי ההגדרה שלך היא הכלא שלך. היא הסוהר שלך. היא הגבולות שלך.
ההגדרה שלך היא הדבר שאתה תגונן עליה כל חייך בזמן שהיא הדבר שיגביל אותך בכל תחומי החיים שלך.
הדרך האמיתית לחופש, שקט נפשי ואושר היא 0 הגדרות.
לעולם לא להאמין שהבנת את זה. שהגעת לזה. שסיימת. שיש לזה סוף. להיות בלי הגדרה ולא לחפש הגדרה.
תמצא מהי ההגדרה שלך ותחתוך אותה עם חרב בלי להסס לרגע אחד...